החברה החדשה של רוני

אחר צהריים אחד, ישבה רוני עם אימא דריה מול המחשב. הן חיפשו משהו מיוחד מאוד, חברה חדשה שתצטרף למשפחה. פתאום, על המסך, הופיעה תינוקת מתוקה להפליא. היו לה לחיים עגולות וורודות, סרט עדין עם פפיון בשיער, וחיוך רחב ששימח את הלב מיד. "אימא, תראי!" קראה רוני בהתרגשות גדולה. "היא נראית כל כך אמיתית, כאילו היא מחכה רק לי."

רוני בחרה בבובה והחליטה לקרוא לה "לולי". באותו רגע, הלב של רוני התמלא בציפייה גדולה ובדפיקות לב מהירות. היא כבר דמיינה בראש איך הן ישחקו יחד בחדר, איך היא תלביש אותה ואיך היא תדאג לה בכל יום ויום. אימא דריה לחצה על הכפתור במקלדת, ולולי הקטנה יצאה לדרך ארוכה בתוך עולם האינטרנט כדי להגיע לביתה החדש.

הימים עברו לאט, ורוני ספרה את השעות בסבלנות. בכל בוקר, כשהשמש עלתה, היא רצה לחלון ובדקה אם מישהו מגיע בשביל המדרכה. היא הכינה ללולי פינה מיוחדת בחדר עם שמיכה רכה וכרית קטנה בצבע לבן צחור. הציפייה הפכה כל יום לקצת יותר קסום, כי רוני ידעה שמשהו נפלא עומד לקרות בקרוב מאוד.

פתאום, נשמעה דפיקה חזקה וברורה בדלת. "השליח הגיע!" צעקה רוני בקול רם. כשפתחו את הדלת, עמד שם ארז השליח עם חיוך נחמד. בידיו הוא החזיק קופסת קרטון חומה וגדולה, סגורה היטב בסרט דביק. רוני הושיטה את ידיה הקטנות וקיבלה את החבילה בזהירות רבה, כאילו היא מחזיקה אוצר יקר.

רוני התיישבה על השטיח הרך והתחילה לפתוח את הקופסה לאט-לאט. בתוך נייר עטיפה עדין ולבן, היא ראתה פתאום את הסרט הוורוד עם הפפיון מציץ אליה. זאת הייתה לולי! היא לבשה בגד גוף נעים עם פסים ורודים ולבנים והיה לה חיוך רחב ומתוק, בדיוק כפי שרוני ראתה בתמונה. רוני הרגישה שזהו רגע של קסם אמיתי בתוך הבית.

רוני הרימה את לולי מהקופסה והצמידה אותה אליה בחיבוק חזק, חם ואוהב. "ברוכה הבאה הביתה, לולי," היא לחשה ברוך לתוך האוזן הקטנה של הבובה. לולי הרגישה כל כך נוחה ונעימה בזרועותיה, והחיוך של הבובה נראה כאילו הוא אומר "תודה שמצאת אותי". באותו רגע, רוני ידעה שהן יהיו חברות טובות לנצח נצחים.

מאז אותו יום, רוני ולולי עשו הכל ביחד. בבוקר, הן ערכו מסיבת תה חגיגית על השטיח בחדר. רוני מזגה תה דמיוני לכוסות פלסטיק קטנות וסיפרה ללולי סיפורים מצחיקים על הגן. לולי ישבה מולה ביציבות, עם בגד הפסים שלה והחיוך הגדול, ונראתה כאילו היא מקשיבה לכל מילה בסבלנות רבה.

כשהשמש החלה לשקוע והאור בחוץ הפך לזהוב ורך, רוני ולולי התיישבו יחד על הכורסה הגדולה בסלון. רוני פתחה ספר צבעוני והקריאה ללולי על הרפתקאות של חיות ביער הקסום. היא הצביעה על התמונות של הפיל והארנב, ולולי נראתה כאילו היא נהנית מכל רגע של שקט וסיפור משותף.

אפילו בגינה הירוקה הן שיחקו יחד. רוני הוציאה את לולי החוצה והניחה אותה בעדינות רבה בתוך הנדנדה. היא דחפה את הנדנדה קדימה ואחורה לאט, והרוח הקרירה הזיזה מעט את הסרט הוורוד שעל ראשה של לולי. רוני צחקה בקול רם, מאושרת שיש לה חברה כזו מתוקה שאפשר לשתף איתה את כל המשחקים האהובים עליה.

בלילה, כשהגיע הזמן לישון, רוני הניחה את לולי במיטה הקטנה שלה. אימא דריה נכנסה לחדר וכיסתה את שתיהן בשמיכה נעימה ומלטפת. רוני ליטפה את ראשה של לולי ולחשה לה "לילה טוב, חברה שלי, חלומות פז". החיוך הרחב של לולי ליווה את רוני כל הדרך אל עולם החלומות המתוקים.